Vayedaber

Simple Havroutah

Kidouchine

Daf 43b

וְכֵן בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת

Traduction

And a similar halakha applies with regard to cases of monetary law. If one appoints agents to perform a transaction for him, e.g., paying a debt to his creditor, they can testify that he has paid.

Rachi non traduit

וכן בדיני ממונות. אם שלח חוב למלוה ע''י שנים:

Tossefoth non traduit

וכן בדיני ממונות. תימה דאמר בירושלמי וכן בקדושין הדא דתימא בשטר אבל בכסף לא וי''ל דההיא בתר דתקון רבנן שבועת היסת:

וּצְרִיכָא דְּאִי אַשְׁמְעִינַן בְּקִידּוּשִׁין מִשּׁוּם דִּלְמֵיסְרַהּ קָאָתֵי אֲבָל גֵּירוּשִׁין נֵיחוּשׁ שֶׁמָּא עֵינָיו נָתַן בָּהּ

Traduction

The Gemara comments: And it is necessary for Rav Naḥman to teach this halakha in each of these legal domains, as had he taught us this halakha only in the case of betrothal one could say that the agents can serve as witnesses because they are coming to render her forbidden to everyone else, and therefore there is no reason to suspect them of lying, as their testimony renders her forbidden to them as well. But with regard to divorce, we should be concerned that perhaps the agent cast his eyes upon her and is testifying falsely so that he can marry her.

Rachi non traduit

דלמיסרה קאתי. הלכך מה להם לאוסרה עליהם ועל כל העולם בשקר:

וְאִי אַשְׁמְעִינַן גֵּירוּשִׁין מִשּׁוּם דְּאִיתְּתָא לְבֵי תְרֵי לָא חַזְיָא אֲבָל מָמוֹנָא אֵימָא הָנֵי מִיפְלָג פָּלְגִי צְרִיכִי

Traduction

And had Rav Naḥman taught us this halakha only in the case of divorce, it could have been said that the agents are not suspected of lying because a woman is not fit for marrying two people, and since they testify as a pair there is no concern that they both might have designs upon her. But with regard to money, one might say that these two can divide it between them, and perhaps they never paid the debt but kept the money themselves. Therefore, all the examples are necessary.

Rachi non traduit

דאיתתא לבי תרי לא חזיא. וכיון דתרי נינהו לא משקרי:

מַאי קָסָבַר אִי קָסָבַר הַמַּלְוֶה חֲבֵירוֹ בְּעֵדִים צָרִיךְ לְפוֹרְעוֹ בְּעֵדִים הָנֵי נוֹגְעִים בְּעֵדוּת נִינְהוּ דְּאִי אָמְרִי לָא פְּרַעְנֵיהּ אָמַר לְהוּ פְּרָעוּנִי

Traduction

The Gemara asks: What does Rav Naḥman hold? If he holds that in the case of one who lends money to another in the presence of witnesses, the debtor must repay him in the presence of witnesses, then these agents are affected by their testimony. As, if they say: We did not repay him but returned the money to the one who appointed us, then the one who appointed them will say to them: Pay me back the money I gave you to repay the debt. The agents are considered as the debtors of the one who appointed them, as they took money from him. They would not be deemed credible to state that they returned the money to the one who appointed them, as they do not have witnesses that they did so. Consequently, they have a financial incentive to testify falsely that they fulfilled their agency and repaid the debt.

Rachi non traduit

מאי קסבר. ר''נ דאמר וכן בדיני ממונות:

אי קסבר המלוה את חבירו בעדים צריך לפורעו בעדים. ואין נאמן לומר פרעתי היכי מהימני לומר נתננום למלוה הרי נוגעים בעדותם הן:

דאי לא. שאם לא יאמרו מעידין אנו שקבלם המלוה אמר להן לוה פרעוני מה שמסרתי לכם דפעמים שמסרו להם בעדים:

אֶלָּא לְעוֹלָם קָסָבַר הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵירוֹ בְּעֵדִים אֵין צָרִיךְ לְפוֹרְעוֹ בְּעֵדִים וּמִגּוֹ דְּיָכְלִי לְמֵימַר אַהְדְּרִינְהוּ לְלֹוֶה יְכוֹלִין לְמֵימַר פְּרַעְנֵיהּ לְמַלְוֶה

Traduction

Rather, Rav Naḥman actually holds that in the case of one who lends money to another in the presence of witnesses, the debtor does not need to repay him in the presence of witnesses. And since the agents are able to say: We returned the money to the debtor, even without there being witnesses to substantiate their claim, they can also be deemed credible to say: We repaid the creditor, as they have no financial incentive to lie.

Rachi non traduit

אהדרינהו ללוה. למשלח ואין עליהם אפי' שבועה שהרי אין הודאה במקצת כאן:

יכלי למימר. נמי יהיב יהבינא למלוה ודבריהן קיימין ובתורת עדות שאינם נוגעין בעדותן:

Tossefoth non traduit

לעולם קסבר המלוה את חבירו בעדים א''צ לפורעו בעדים כו'. תימה דמשמע דאי הוה אמרינן דצריך לפורעו בעדים לא ניחא שפיר וליתא דאפי' למ''ד דצריך לפורעו בעדים ניחא שפיר דמהמני דהא קי''ל (שבועות דף מה:) דאפי' למ''ד המלוה לחבירו בעדים צריך לפורעו בעדים המפקיד לחבירו בעדים אין צריך להחזירו בעדים דנאמן הוא לומר החזרתיו לך במיגו דאי בעי אמר נאנסו והכא איירי בפקדון דהא פקדון נינהו אצל העדים שהלוה מסר להני כדי להוליכו וא''כ נאמנים לומר פרענום מגו דיכולים לומר החזרנום ללוה וי''ל דמ''מ אפי' גבי פקדון אין נאמנים אלא בשבועה כדאמר התם (ב''ב ד' ע:) אטו כי אמר נאנסו מי לא שבועה בעי וכל עד שאינו נאמן בלא שבועה אין ממש בעדותו כמו שאפרש בסמוך:

וְהַשְׁתָּא דְּתַקּוּן רַבָּנַן שְׁבוּעַת הֶיסֵּת מִשְׁתַּבְעִי הָנֵי עֵדִים דְּיָהֵיבְנָא לֵיהּ וּמִשְׁתְּבַע מַלְוֶה דְּלָא שָׁקֵיל לֵיהּ וּפָרַע לֵיהּ לֹוֶה לְמַלְוֶה

Traduction

The Gemara comments: And now, since the time of Rav Naḥman, when the Sages instituted an oath of inducement, an oath instituted by the Sages in a case where a defendant completely denies a claim, these witnesses are affected by their testimony. If they were to claim that they returned the money to the one who appointed them, they would be required to take an oath of inducement to that effect. Consequently, they have an incentive to lie and claim that they fulfilled their agency and repaid the loan. Therefore, their testimony that they fulfilled their agency is not deemed credible. Instead, these witnesses take an oath in court that they gave the money to him, i.e., the lender, and the lender in turn takes an oath that he did not take the money owed to him, and then the debtor pays the lender his debt a second time, as the Sages ruled in similar cases.

Rachi non traduit

והשתא דתקון רבנן שבועת היסת. שאפילו מי שאינו מודה במקצת הטילו עליו שבועה מהשתא אפי' סבירא לן המלוה את חבירו בעדים אין צריך לפורעו בעדים אפ''ה נוגעין בעדותן דאי אמרי אהדרינהו ניהלך בעי אשתבועי לפיכך הן מעידין שקבל מלוה מידם כדי שיפטרו מן השבועה ונוח הוא להם להפסיד הממון למלוה מלהשבע בשקר דאע''ג דחשידי אממונא לא חשידי אשבועתא הילכך בממון לא אמרינן הן הן עדיו וכיון דעדים לא הוו הרי הדין הזה כדין הקצוב בשבועות (דף מד:) גבי חנוני על פנקסו משתבעי אינהו דיהבו להו למלוה ונפטרין מן השולח דהוא האמינן בשבועה שמסר להן מעותיו אבל מלוה אומר שאין נאמנין לו בשבועה ומשתבע דלא שקיל מידייהו ופרע לוה למלוה:

Tossefoth non traduit

והשתא דתקון רבנן שבועת היסת כו'. וא''ת מ''מ למה לא יהיו העדים נאמנים לאחר שנשבעו לומר פרענום שהרי שוב אינם נוגעים בעדות ואומר ר''י דלכך אין נאמנים לאחר שנשבעו משום דרחמנא אמר (דברים י''ט:
ט''ו) על פי שנים עדים יקום דבר דמשמע הנאמנים בדיבור בלבד אבל העדים הטעונים לישבע קודם שיאמנו דבריהם אין ממש בעדותם ויש מקשים היאך אמרינן מגו דיכלי למימר אהדרי' ללוה כיון דשנים הם הא אמר בפרק האשה שנתארמלה (כתובות דף יח:) לא שנו אלא דאמרי אנוסים היינו מחמת נפשות אבל אמרו אנוסים מחמת ממון אין נאמנים ומקשה התם ר''י אמאי לא יהו נאמנים לומר אנוסים היינו מחמת ממון במיגו דאי בעי אמרו אנוסים היינו מחמת נפשות ומתרץ ר''י דבשני עדים לא שייך לומר מגו שיהו נאמנים במגו לפי שאין האחד יודע מה בדעת חבירו לטעון א''כ הכא אמאי נאמנים במגו ואומר הר''ר יעקב מקוצי דבטענה שנפטרים בה מממון כי הכא בטוחים הם זה על זה שיאמרו דבר אחד ולכך אמרינן הכא דנאמנים במגו אבל בההיא דפ' האשה שנתארמלה (שם) דליכא דררא דממונא לגבי העדים התם ודאי אין נאמנים במגו כי אין עד אחד יודע מה בדעת חבירו לטעון:

הָאִישׁ מְקַדֵּשׁ אֶת בִּתּוֹ תְּנַן הָתָם נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה הִיא וְאָבִיהָ מְקַבְּלִין אֶת גִּיטָּהּ אָמַר רַבִּי יְהוּדָה אֵין שְׁתֵּי יָדַיִם זוֹכוֹת כְּאֶחָד אֶלָּא אָבִיהָ מְקַבֵּל אֶת גִּיטָּהּ וְכֹל שֶׁאֵין יְכוֹלָה לִשְׁמוֹר אֶת גִּיטָּהּ אֵין יְכוֹלָה לְהִתְגָּרֵשׁ

Traduction

§ The mishna teaches that a man can betroth his daughter to a man when she is a young woman. We learned in a mishna there (Gittin 64b): With regard to a betrothed young woman, she and her father are each eligible to receive her bill of divorce. Rabbi Yehuda said: Two hands do not have the right to acquire an item on behalf of one person as one. If the young woman is able to acquire an item on her own, her father cannot receive her bill of divorce. Conversely, if she is not able to acquire an item on her own, only her father can receive the bill of divorce. Rather, her father alone receives her bill of divorce on her behalf. The mishna states another principle: And any female who is unable to safeguard her bill of divorce, either due to her young age or mental incompetence, is unable to be divorced, since a bill of divorce is effective only for one who understands the severing of ties that a divorce engenders.

Rachi non traduit

נערה המאורסה. ה''ה לקטנה והאי דפליגי בנערה להודיעך כחו דר' יהודה:

היא ואביה. או היא או אביה היא שהרי גדולה היא ויש לה יד ואמרה תורה (דברים כד) ונתן בידה ואביה שהתורה זיכתה לו לקבל קידושיה ואיתקש יציאה להוייה ודוקא נערה אבל קטנה אביה ולא היא ודוקא מן האירוסין אבל מן הנישואין היא ולא אביה דמשנשאת אין לאביה רשות בה:

אין שתי ידים זוכות כאחד. בגוף אחד:

וכל שאינה יכולה לשמור את גיטה אינה יכולה להתגרש. אפילו על ידי אביה דהא שוטה היא וא''ר יצחק ושלחה מביתו (שם) מי שמשלחה ואינה חוזרת יצתה זו שמשלחה וחוזרת במסכת יבמות פ' חרש שנשא (יבמות דף קיג:):

Tossefoth non traduit

תנן התם נערה המאורסה היא ואביה מקבלין גיטה. פי' הקונטרס דוקא נערה אבל קטנה דברי הכל אביה ולא היא ואע''ג דאמרינן בפרק התקבל (גיטין דף סה.) ג' מדות בקטן וקאמר וכנגדו בקטנה מתגרשת בקידושי אביה פי' שמקבלת גיטה צ''ל דמיירי ביתומה או בנשואה ואפי' יש לה אב אבל מן האירוסין אביה ולא היא ומיהו קשה דלקמן בשמעתין קאמר קטנה שאמרה התקבל לי גיטי אינו גט עד שיגיע גיטה לידה משמע אבל כשהגיע גט לידה מגורשת ואע''ג דמוקי כשאין לה אב היינו משום דקשיא ליה דיוקא דהא נערה ה''ז גט אבל מ''מ מתחלה הוה ס''ד דמיירי בשיש לה אב ואפ''ה משמע כשיגיע גט לידה מגורשת ש''מ קטנה יש לה יד לקבל גיטה לכך פי' ר''י בר''מ דנקט נערה וה''ה קטנה והא דנקט נערה להודיעך כחו דר' יהודה דאפי' בנערה אביה ולא היא ושוב חזר בו רש''י והגיה בפירושו דנקט נערה וה''ה קטנה. [וע''ע תוס' גיטין סד:

ד''ה נערה]:

וכל שאינה יכולה לשמור את גיטה אינה יכולה להתגרש. פי' בקונטרס לא ע''י עצמה ולא ע''י אביה לפי שהיא כשוטה ושוטה ממעטינן בפ' חרש (יבמות דף קיג:) ממשלחה ואינה חוזרת וא''כ לפ''ז קטנה שאינה יודעת לשמור גיטה אינה מתגרשת לא ע''י אביה ולא על ידיה ור''מ פי' דקטנה מתגרשת ע''י אביה ומביא ראיה מירושלמי דקאמר התם מה טעם שוטה אינה מתגרשת פליגי בה אמוראי חד אמר משום גרירה פירוש שלא יהו נמשכים אחריה להפקירה וחד אמר משום שאינה יכולה לשמור את גיטה פי' שחוזרת ובעי מאי בינייהו איכא בינייהו תלת מילי עבר וגירש יש לה אב ויכול לשמור גיטה עתים שוטה ועתים חלומה ופר''ת עבר וגירש למ''ד משום גרירה מגורשת דכיון דלא הוי האי איסורא דנגררת אלא מדרבנן שרי בדיעבד למ''ד משום דמשלחה וחוזרת אינה מגורשת דכיון דהוי האי איסורא דאורייתא אסור אפי' בדיעבד יש לה אב ויכול לשמור גיטה למ''ד משום גרירה אסור לגרשה לכתחילה ולמ''ד משום דמשלחה וחוזרת אפי' לכתחילה מתגרשת דזו אינה חוזרת לפי שאביה משמרה שלא תחזור עתים שוטה ועתים חלומה למ''ד משום גרירה אסור לגרשה לכתחילה דילמא ינהגו בה מנהג הפקר למ''ד משום דמשלחה וחוזרת זו אינה חוזרת כשמגרשה כשהיא חלומה ויכול לגרשה כשהיא חכמה א''כ משמע מתוך הירושלמי דקטנה כשיש לה אב יכולה להתגרש כדפרישית יש לה אב לשמור את גיטה למ''ד משום דמשלחה וחוזרת מתגרשת דזו אינה חוזרת שאביה משמרה שאינה חוזרת אע''ג דקאמר התם דמשום גרירה אסור ה''מ בגדולה והיא שוטה לפי שיש לה תאוה ובני אדם להוטים אחריה דנהי נמי שאינה חוזרת מ''מ איכא למיחש משום גרירה אבל בקטנה דלאו בת תאוה ליכא למיחש כלל ומתגרשת:

אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ כְּמַחְלוֹקֶת לְגֵירוּשִׁין כָּךְ מַחְלוֹקֶת לְקִידּוּשִׁין וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מַחְלוֹקֶת לְגֵירוּשִׁין אֲבָל לְקִידּוּשִׁין דִּבְרֵי הַכֹּל אָבִיהָ וְלֹא הִיא

Traduction

Reish Lakish says: Just as there is a dispute with regard to divorce, as to whether both a young woman and her father can accept her bill of divorce or only the father can do so, so too there is a dispute with regard to betrothal. And Rabbi Yoḥanan says: The dispute is with regard to divorce, but with regard to betrothal everyone agrees that her father has the right to accept it but not her.

Rachi non traduit

כך מחלוקת בקידושין. מגירושין נשמע לקידושין דלרבנן אם קדשה עצמה מקודשת ולר' יהודה אינה מקודשת:

וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא מַאי טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן אַלִּיבָּא דְּרַבָּנַן גֵּירוּשִׁין דְּמַכְנֶסֶת עַצְמָהּ לִרְשׁוּת אָבִיהָ בֵּין הִיא וּבֵין אָבִיהָ קִידּוּשִׁין דְּמַפְקַעַת עַצְמָהּ מֵרְשׁוּת אָבִיהָ אָבִיהָ וְלֹא הִיא

Traduction

And Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, said: What is the reason of Rabbi Yoḥanan, in accordance with the opinion of the Rabbis, that there is a distinction between divorce and betrothal? In the case of divorce, when she brings herself back into her father’s authority by means of the bill of divorce, it is considered as though the father has obtained the bill of divorce via his daughter, and therefore either she or her father can receive it. In the case of betrothal, where she removes herself from her father’s authority, she cannot do this by herself. Consequently, only her father can accept the betrothal, but not her.

Rachi non traduit

מ''ט דר' יוחנן אליבא דרבנן. דשני ליה בין קידושין לגירושין:

גירושין דמכנסת עצמה. בקבלת גיטה לרשות אביה אמרינן דאביה נמי ניחא ליה שתקבל היא והוי גיטא:

וַהֲרֵי מַאֲמָר דְּמַפְקַעַת עַצְמָהּ מֵרְשׁוּת אָבִיהָ וּתְנַן

Traduction

The Gemara asks: But isn’t there the case of levirate betrothal, where the yevama removes herself from her father’s authority, and yet we learned in a baraita:

Rachi non traduit

מאמר. קידושי יבם ביבמתו קרויה מאמר:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source